NETA

כשפרצה המלחמה מצאתי את עצמי במילואים. באחד הלילות ראיתי הודעה בקבוצת מבשלי הבירה: יוזמה של נפתלי לבשל בירה לזכר נטע אפשטיין. התחלתי לגגל ונחשפתי לסיפור המרגש של נטע, שהקריב את חייו למען אירן. בהתחלה לא הייתי מסוגל לחשוב על בישול. הראש היה במקום אחר לגמרי. אחרי כמה ימים הבנתי שאני רוצה להיות חלק מזה. והזמנתי את המתכון. נכנס לי ג'וק שאני חייב שתהיה פה תווית מיוחדת שתנציח את זכרו של נטע. רציתי משהו שיעביר זכרון, שמחה, ישראליות וחיבור. לא עצב. משהו שממשיך את הנוכחות שלו בצורה חיובית. גייסתי לפרוייקט את חברי אלחנן בן אורי המאייר המוכשר. עבדנו יחד על הרעיונות, הדקנו, שיפרנו והפכנו את זה לתווית ולסיפור שמרגישים נכון בתוך כל הטרלול של המלחמה זאת הייתה קרן אור של יצירה. הבטחתי לחברים במילואים ששווה לחכות. התגובות היו מרגשות. כל מי שקיבל את הבירה חיילים, מילואימניקים, חברים - עצר לרגע, קרא את הסיפור של נטע ופשוט התרגש . נחשפתי להמון מבשלים מכל קצוות הארץ ןהקשת הפוליטית שבישלו את הבירה של נטע, ולסיפורים המיוחדים. ואתה קולט בכמה אנשים שונים נטע נגע ופשוט יצר חיבור ביניהם, כי יש הרבה משותף מאשר מפריד. כי כמו שבירה מחברת בין אנשים, ככה גם נטע ממשיך לחבר בינינו בתקופה מאתגרת שלפעמים נראה שאין תקווה, נטע השאיר כאן נטיעה שממשיכה לגדול, לפרוח ולצמוח. ואתה מבין שיש תקווה, הסיפור של נטע רק מתחיל. נ.ב נטע, סורי אם זה סאחי מדי. יאיר צדוק